ברגעי קושי, נהוג לומר "מה שלא הורג אותנו, מחשל אותנו". האם זה מה שקורה אצל זוגות רבים בעת משבר הקורונה או ביום שאחריו? לא בטוח. שימור האהבה והזוגיות בימי הקורונה מאתגר אותנו באופנים ישנים וחדשים. אם הצלחנו להתמודד עם התקופה היטב כזוג, יתכן שנתרומם ונחזק את הזוגיות אפילו יותר. הקורונה היא כמו סיר לחץ, מבחן זוגיות, היא הביאה איתה הרבה אתגרים בתקופה הזו. מטבע הדברים מתפתחים ויכוחים, ריבים, מתחים, עצבות, חרדות, לחצים כלכליים, דאגות לבריאות. בתקופה של הסגר הייתה תחושה שאין אפילו לאן לברוח. 

תקופה זו דורשת צורך בהסתגלות ובגמישות זוגית מתמדת גם להסתגלות המורכבת לחזרה (החלקית) לשגרה. ההתמודדות הזוגית נבחנת מול לחץ מתמשך ולא רק מול משהו נקודתי. לא מפתיע אם כן, שעבור חלק מהזוגות, תקופה זו רק העצימה תחושות שליליות וקשיים שונים בקשר. מצד שני, עבור זוגות אחרים, דווקא ההתגייסות המשותפת סביב המשבר הנוכחי, הובילה ללכידות חדשה. מחלוקות או מתחים הונחו בצד. עבור אלו, יתכן שדווקא החזרה המחודשת לשגרה תעורר עכשיו חשש כי מה שהשתפר, ירד לטמיון. 

המודל המרכזי העוסק בהתמודדות זוגית מציע לחשוב עליה כסוג של קשר מעגלי: התקשורת (המילולית והלא מילולית) אודות הקשיים והלחצים של אחד מבני הזוג נתפסת ונאמדת על ידי בן הזוג השני, שבתורו מגיב אליה ואז התגובה של בן הזוג (שיכולה להיות יעילה יותר או פחות) נתפסת על ידי בן-הזוג הראשון, מעוררת תגובה המשכית, וכך הלאה. כך למשל, נוכל לחשוב על בן זוג אשר מבטא תסכול ולחץ סביב הפרנסה בימים אלו, בת הזוג שלו קולטת את סממני המתח שלו ובעצמה נכנסת למתח וללחץ סביב הקושי להתפרנס, בן הזוג בתורו קולט את הלחץ הזה והמעגל מייצר הגברה של האווירה המתוחה בבית. לחילופין, אם בת הזוג שמזהה את הלחץ הייתה מגיבה בהרגעה, ייתכן שהמעגל היה מתגלגל אחרת. 

בניגוד להתמודדות עם משבר זוגי שמקורו בתוך הקשר (קונפליקט זוגי, בגידה) בה כל אחד ישתמש באסטרטגיה הפרטית שלו להתמודדות, במשבר חיצוני (כמו במשבר כלכלי), ההתמודדות נסמכת על האסטרטגיה הזוגית להתמודדות, אשר לוקחת בחשבון את השפעת הלחץ החיצוני על כל אחד מבני הזוג. התמודדות זו, יכולה לקבל צורות שונות, ולהפוך חיובית או שלילית, בהתאם לחלוקת התפקידים ולטיב התקשורת שנבנו בתוך הקשר.