עזרה הדדית

אם יש משהו באנושות ככלל, ובעם הישראלי בפרט, זה עזרה הדדית. כשאנו עוזרים זה לזה אנו מקיימים מצווה גדולה של קדושת החיים. אנחנו לא ממש צריכים לעזור אחד לשני, אנחנו לא ממש תלויים זה בזה, אבל זה לא נכון. אנחנו חייבים לעזור זה לזה ואנחנו תלויים על בלימה כשאין אנו עוזרים זה לזה, הקיום שלנו תלוי בזה, כי אם אנו עוזרים לאחרים יש סיכויים שכשנצטרך עזרה הם יעזרו לנו. זו תקווה אנוכית ואולי חייתית, אבל היא מזכירה לנו שכולנו עם אחד, משפחה אחת תחת שמש אחת. זו שמחה גדולה לעזור לאחר, לראות איך המצב שלו משתפר, וגם אם לא משתפר לפחות ברגשות הוא יודע שהוא לא לבד. זה בעצם מקרב אותנו קצת לאלוהים, כי זה מה שאלוהים עושה בין השאר, נותן לנו דחיפה קטנה כדי שנקום מהמיטה, דחיפה קטנה כדי שנתקרב זה לזה, דחיפה קטנה כדי שנתקרב אליו.

זה בעצם מה שהופך אותנו לאנושיים, אנחנו לא רק דואגים לעצמנו, אלא משתדלים לראות איפה מישהו צריך עזרה, אנו מושיטים יד. איזה מזל גדול יש לנו שאנו אכן יכולים לעזור לאחר. בעצם תמיד כשאנו עוזרים לאחר אנו עוזרים לעצמנו כי זה בונה אותנו, מחזק אותנו ונותן לנו רגש קטן ומזערי מה זה להיות דומה לבורא. כי זה חלק ממה שהוא עושה, הוא עוזר לנו לשמור על הגן שלו, גן עדן, להשקות את הפרחים להאכיל את הבהמות. כשאנו עוזרים זה לזה אנו מקדמים שלום בעולם, שפע ובכלל הרגשה טובה ונעימה שהכל כשורה, אם אני צריכה משהו יש ממי לבקש. אם מישהו צריך משהו הבית שלי פתוח, בוא תן לי לעזור לך, בעזרת השם נמצא מה שאתה צריך. לפעמים אנו לא יודעים מה אנו צריכים עד שאנו רואים את האחר מבקש, ואז אנו נותנים לו ומקבלים גם בשבילנו. החבר שלנו עוזר לנו בכך שהוא מבקש, כי אז אנו נהיים מודעים לצרכים שלנו. אבל הכי טוב לעזור כי האחר צריך, בלי חשבונות.