התחדשות עירונית נחשבת לאחת המנועים הכלכליים והנדלניים של לא מעט ערים שונות, אחת מהן למשל היא העיר תל אביב שאפשר לספור קרוב לאלף פרויקטים שונים בשלבים שונים המתרחשים בה בשנה.
פרויקטים אלו מאפשרים לערים ל"לאוורר" שכונות ישנות, לחדש אותן ואת התשתיות שמתקשרות אל אותן השכונות הותיקות. יחד עם זאת פרויקטים אלו גם מוסיפים לא מעט דירות למגורים, אזורי מסחר ופיתוח מבנים ואוזרים למען התושבים. הוספה זו עוזרת לעיריות להגדיל את ההכנסות מתשלומי הארנונה, מעודדת הגירה חיובית אל תוך העיר ומאפשרת לרשות להיות יותר עצמאית. אבל השאלה שנשאלת בתקופה האחרונה היא, מה יקרה עם התחדשות עירונית אחרי הקמת הממשלה החדשה?

התוכנית עד היום

תוכנית תמ"א 38 או התחדשות עירונית נחשבת לאחת מתוכניות הוותיקות בישראל והיא מבוצעת החל משנות השישים של המאה הקודמת, אך בכל מספר שנים היא עוברת שינויים משפטיים, תכנונים והנדסיים שונים. כל אלו על מנת לצמצם את הפער שבין הצורך של תושבי הערים לבין צורך העיריות והיזמים, אך יחד עם זאת מכיוון שמדינת ישראל "יושבת" על השבר הסורי-אפריקאי עלייה גם לשמור על מבנים ותיקים מפני קריסה, סדיקה או פינוי שלהם. התוכנית שאמורה להסתיים בנובמבר 2021 אכן חוללה לא מעט פלאים בכל הקשור לשוק הנדלן הישראלי, אך כיום מבקשת הממשלה לבצע התאמות מוחדשות לתוכנית התחדשות עירונית.

תוכנית שקד

מלבד אוויר לנשימה לשוק הנדלן ושיקום של לא מעט שכונות ותיקות כמו שכונת קריית אליעזר בחיפה, שכונת יוספטל בבת ים ושכונת יוספטל בפתח תקווה אשר אמונות על פינוי ובינוי של קרוב למאתיים יחידות דיור ותיקות. אך עם כל אלו נשמעו לא פעם ביקורת על כך שתוכניות להתחדשות עירונית אינה מספקת לא את היזמים, לא את הרשויות ולא את התושבים. אחת מהטענות המרכזיות היא כי מבין כל השכונות והבניינים ששופצו או עברו פינוי ובינוי, רק 10 אחוזים מהבניינים נחשבו למועמדים להריסה והיו בעלי ליקויים. בנוסף נשמעה ביקורת כי אזורים ציבורים כמו פארקים, גני ילדים בתי כנסת ועוד אינם נכללים בין התוכנית הותיקה. על כן הודיעה השרה שקד כי התוכנית אמורה להסתיים עד נובמבר 21, כאשר עד אז הוכן קול קורא עבור יזמים וקבלנים שונים אשר יקחו חלק בתכנון מחודש של התחדשות עירונית יחד עם הרשויות המקומיות כשהבשורה הגדולה היא פחות בירוקרטיה ויותר בנייה.